פסק-דין בתיק ב"ל 4473-11-10

1.   מבוא :

א.      בתיק זה הגישה התובעת (המערערת) ערעור על החלטת הנתבע מיום 12/10/10, לפיה אין היא זכאית להפרשים בתשלום דמי הלידה ביחס לעבודה כעצמאית, וזאת עקב חוב בתשלום דמי ביטוח החל מחודש 11/08 ועד 8/09 (ראה מכתב הנתבע הנ"ל - סומן כ נספח א' לערעור).

ב.       בדיון המוקדם שהתקיים ביום בפני כב' השופטת שרה שדיאור, התברר כי אין מונחת בפני הנתבע בקשת התובעת להענקה מטעמי צדק, ועל כן, בהסכמת הצדדים, הגישה התובעת בקשתה זו, בפקס ישירות ללשכה המשפטית.

ג.        ביום 11/2/11 נתקבלה הבקשה אצל הנתבע (כאמור בפקס) וביום 20/2/11 נדחתה בקשתה של התובעת להענקה מטעמי צדק בגין אי עמידה בתנאים המפורטים בתקנות. דחייה זו עומדת בלב ליבה של ההכרעה בפסק דין  זה.

ד.       יחד עם זאת, ובניגוד לעמדת הנתבע, תיק זה מעלה שאלות נוספות, כפי שיפורט בהמשך.

ה.      בתיק זה לא התקיים הליך הוכחות (ראה הודעת הנתבע מיום 26/9/11) ועל כן סיכמו הצדדים, בהסכמה,  את טיעוניהם בכתב.

2.    העובדות והטענות העולות מסיכומי הצדדים (אף שחלקן כבר אינן  רלוונטיות
       במישרין  להכרעה):

א.         בשנת 2008 עבדה התובעת הן כשכירה והן כעצמאית ולאחר שהגישה דו"ח למס הכנסה , קיבלה מאת הנתבע הודעה , לפיה היא אינה עונה על הגדרת עובדת "עצמאית" (לאור הכנסותיה הנמוכות) ועל כן אינה מבוטחת בענף נפגעי עבודה ודמי לידה.

ב.         לטענת התובעת, לאחר קבלת מכתב זה, פנתה טלפונית, למוקד המענה הטלפוני של הנתבע על מנת לברר את זכויותיה, העתידיות, כעצמאית, וזאת, הן לאור היותה בהריון והן לאור הכנסותיה הגבוהות משמעותית, לטענתה, מהכנסותיה הקודמות. תשובת הנציגה הטלפונית הייתה, כנטען, כי על התובעת להמתין להגשת הדו"ח למס הכנסה (בתחילת שנת 2010) וכי במידה והיא תידרש לשלם לנתבע תשלום כלשהו - הרי שהוא יקוזז מתשלום דמי הלידה.

ג.          התובעת ילדה, בשעה טובה, ביום 7/8/09 והגישה ביום 2/9/09 תביעה לדמי לידה, באמצעות בעלה, כעובדת שכירה (בלבד). לטענת התובעת, פקידה של הנתבע הנחתה אותה שלא לציין את היות התובעת עצמאית, שכן, את התביעה לדמי לידה כעצמאית יש להגיש רק לאחר הגשת הדו"ח למס הכנסה (כבקשה להפרשים).

ד.         תביעתה אושרה ע"י הנתבע ודמי לידה הופקדו לחשבונה ביום 14/9/09.

ה.         לטענת התובעת, לאחר כשנה מיום הלידה, פנתה, פעם נוספת, למוקד הטלפוני של הנתבע על מנת לברר באשר למועד להגשת בקשה להפרשים של דמי הלידה, כעובדת עצמאית. כנטען , נציגה טלפונית של הנתבע הנחתה אותה לשלוח את טופס הבקשה להפרשים לדמי לידה בצירוף הדו"ח שהוגש למס הכנסה. ביום 3/8/10 ניגשה התובעת, פיזית, לסניף הנתבע ובמועד זה פתחה תיק במחלקת הגביה והסדירה את חובותיה, וכן הגישה בקשה להפרשים.

ו.          התובעת פנתה, לדבריה, פעמים נוספות למוקד הטלפוני, על מנת לברר מה עלה בגורל בקשותיה - עד אשר פנתה, פעם נוספת לאחד הסניפים ובמעמד זה נאמר  לה לראשונה,  כי אינה זכאית להפרשים בגין עבודתה כעצמאית שכן לא ציינה זאת בעת הגשת תביעתה לדמי לידה. לטענת התובעת, רק בשלב מאוחר יותר, נודע לה כי סיבת דחיית בקשתה היא בשל חוב בתשלומים של דמי ביטוח לאומי.

3.    דיון והכרעה :

א.         בטרם אכנס לעובי הקורה בתיק זה, אני מוצאת לנכון להקדים מספר דברים. כאמור, פורטו לעיל עובדות וטענות, אשר היוו בסיס להגשת הערעור בתיק זה, אך בחלקן כבר אינן רלוונטיות, במישרין, להכרעה הנדונה. עם זאת, כיוון שיש בהן כדי לשפוך אור על התנהלות הנתבע בכללותה, תוך השפעה עקיפה לפסק דין זה  (ועל שאלת ההוצאות) - מן הראוי לפרטם.

ב.         יודגש כי התנהלות הנתבע, באמצעות נציגיו השונים, מעמידים, לא אחת את המבוטחים,  אל מול קושי בפן הראייתי, כגון בתיק זה. 

ג.          יובהר כי במקרה זה, התובעת ביקשה להמשיך את תביעתה, אף אם על בסיס סיכומים בכתב בלבד וביחס לנושא הבקשה להענקה מטעמי צדק בלבד  (ועל אף שאינה מיוצגת). זאת, לאחר שהתקיימו שני דיונים מוקדמים בפני בית הדין ולטענתה,  הבינה את הקושי בהוכחת תביעתה, שהתבססה רובה ככולה על טענות עובדתיות כנגד נציגים שונים מאת הנתבע, אשר מסרו מידע, שיש בו, לטענתה,  משום הטעיה בנושא חובותיה וזכויותיה של התובעת.

ד.         למרבה הצער, טענות מעין אלו, של הטעיה של פקידים בלתי מקצועיים, מועלות בפני בתי הדין, לא אחת, אך היעדר תיעוד מספק  (ובעיקר  הקלטה של שיחות) מקשים על תובעים להוכיח תביעתם באופן הראוי. יצויין, כי בעניין שלפנינו, שני הצדדים ויתרו על הליך של הוכחות, משמע - אין טענה כלפי התובעת בדבר חוסר אמינות לעניין הדברים שנמסרו לה בשיחות, על ידי פקידי הנתבע, ומאידך, לא התבררה דיה טענת הנתבע בדבר היעדר רישום המעיד על עצם קיום השיחות, במועדים שפורטו על ידי הנתבע.